ספר הקהילה
 
צרו קשר
 
הדפסה
 
דף הביתקבוצותסלע
סלע
בכיתה.
בבריכה.

קבוצת סלע היא הקבוצה העשירית של הקיבוץ. רבים מאיתנו הם בני זקונים לדור המייסדים ולהם אחים בקבוצות הראשונות של העוגן: נרקיס, שיבולים ורימון. אין ספק שהורגשה כאן עייפות החומר...

 

קבוצתנו היתה הגדולה מכולם, תרתי משמע. היא כללה את 1) השישייה של פרחה אוז‘ורוב (אגם): עמי פלד, דניאל פואה, דפנה פרידמן, עופרה זכאי, אבי ליכטבראון, ראובן פורגס. 2) השישייה של אביבה אמסטרדם: שמעון פלדמן, איה אלק, אפרת ווייל, אבינועם הלמן, אריה שמרר. 3) השישייה של טילה פסט: אסנת הלמן, ישי שרון, אבנר כהן, מיכאל מאור (לייכט), ארנון רונן.

 

קיבלנו שחקני חיזוק מקבוצת אלומה: עופר הלמן בכתה א‘ ודניאלה ארדן בכתה ד‘. בהסכמת יערי וחזן נוספו גם שלושה ילדים מקיבוצי השוה"צ: עופרי קשת מקיבוץ מעברות בכיתה א‘, אהוד גרעיני מקיבוץ ברקאי בכיתה ג‘, אשר רוזמן מקבוץ גלאון בכיתה ד‘. במסגרת כל ההסדרים החינוכיים עבר מיכאל מאור (לייכט) לקבוצת שחר שמתחתנו. פה ושם גם היו ילדים נוספים, שלא היטבנו עימהם, בלשון המעטה, והם נפרדו מאיתנו לטובת מסגרות אחרות.

 

סה"כ 20 סלעים וסלעות !!!

 

בגן חובה התאחדו שלוש השישיות, וכשהתגלה המאזן הדמוגרפי המורכב הוחלט בפעם הראשונה בשיחת קיבוץ להביא גננת מבחוץ, שתוכל להתמודד עם ההרכב הבעייתי והאתגר החינוכי של קבוצה ששני שליש ממנה הם בנים ושליש - בנות. הגננת היתה אסתרקה שהביאה איתה את יוס, המורה להתעמלות המיתולוגי, וליוותה אותנו עד כיתה ג‘ כולל.

 

פרחה אוז‘ורוב ליוותה חלק מאיתנו כמטפלת מבית התינוקות דרך הגן, בואכה כיתה ב‘. אז החליפה אותה בתיה מאוטנר וסיימה איתנו את כיתה ה‘, ואחריה הגיעה נעמי מילר, שטיפלה בנו בכיתה ו‘ ועלתה איתנו למוסד. בכיתה ד‘ קיבלנו את ציפי שדה כמחנכת. בכיתה ה‘ הוחלט כנראה שאנו זקוקים למחנך גברי (אז כבר היינו בהרכב של 14 בנים!!! ו-6 בנות!!!), ויאיר בסן נכנס כמחנך לכיתות ה‘-ו‘ ואף עלה איתנו למוסד, כמורה לאנגלית.

 

בניגוד למטפלות ולמחנכים/ות שהצליחו לשרוד שנה שנתיים, ה"מקימות" לא החזיקו מעמד יותר מחודש חודשיים, ולא בכדי. כולם, כל הצוות החינוכי, ללא יוצאי דופן, צרובים בזיכרון הקבוצתי שלנו; אבל זכורות לנו במיוחד "השנים היצירתיות" של כיתות ה‘-ו‘, שאז בני סלע הגיעו לשיאים חדשים בתעלוליהם אל מול חוסר האונים של גורמי החינוך.

 

אבל זכורות לנו גם חוויות אחרות: יחד עם יאיר בסן יצאנו לטיול טבע שבועי לקקון, בכל מזג אוויר ובכל מצב. יאיר לא ויתר אפילו על ערב אחד של השכבה, אז היה הולך בצעדים מדודים במסדרון, עד שבסופו של דבר נאלצנו להירדם... להוציא פעמים אחדות כאשר "התגנבנו" לסרט בקיבוץ אחרי שהלך, ואת מי פגשנו שם אם לא את... יאיר. שני לילות "חינוכיים" לא יימחו לעולם מזיכרוננו, כאשר חיכתה לנו בכיתה (לא בחדר האוכל) ארוחה וירטואלית שבה התבקשנו להתאמן באכילה בסכין, מזלג וכף, כדת וכדין. בלילה אחר למדנו את המנון התקווה על כל בתיו, בעל-פה.

בכיתה ז‘, עם העלייה למוסד, התאחדנו עם קבוצת יסעור ממעברות והשתחררנו קצת זה מעולו של זה, כשחולקנו לשתי כיתות מעורבות: דקל וערבה. לפני כארבע שנים, כשחגגנו יובל 50 "לקיומנו", נפגשנו בהרכב מלא והעלינו זיכרונות על אותם הימים. יצוין לטובה שבמשך כמה שעות לא הפסקנו לצחוק, בעיקר על עצמנו, והכל ברוח חיובית ובהרגשה שבעצם, אחרי הכל, שרדנו במצב טוב ויצאנו מחוזקים ומחושלים, מה שעזר לנו בהמשך...  
  במעבר למוסד רמות - חפר


X סגור
כניסה לאתר הקהילה