טקסט

טקס " הרמת " הדגל | גדי גדיש

לפני שנתחיל את סיפורנו, רצוי להבין שהמילה "להרים" היא דו משמעית – להניף את הדגל לראש התורן או בלשון עממית , לגנוב / לקחת.

בהיותנו בכיתה י' ברמות חפר, היינו בגוף הבוגר, כמה מאיתנו שימשנו מדריכים של קבוצות צעירות שנקלטו בתנועת השומר הצעיר. איציק אגם ורחל נשרי היו מדריכי קבוצת תומר, שמוצניקים טריים בכיתה ו'. רחל פנתה אלי באחד הימים וביקשה שיחד עם עוד כמה בנים מכיתתנו, נגנוב את הדגל ממחנה שקבוצת תומר מקימה ב"גבעת השועלים" (כקילומטר וחצי מזרחית לקיבוץ, גבעה עטורת עצי אקליפטוס). בערב המיועד התייצבתי במקום המפגש ומצאתי את עצמי בודד במערכה. אני, בתור "שומר" אחראי הבטחתי, אז עלי לקיים. לא היתה לי תכנית כיצד לבצע את המשימה מול כ 15 בני תומר שאמורים לשמור על הדגל. רתמתי את אופני המיכלזון של אבא שלי למשימה ויצאתי רכוב עליהם לכוון גבעת השועלים. הגעתי לפרדס סמוך, החניתי את האופניים ויצאתי בצעדי חתול שקטים לאסוף מודיעין. הבחנתי במבנה המחנה, במרכזו מדורה והדגל תלוי בין שני עצים גבוה מעל המדורה. סביב המדורה עמדו כמה ילדים, שומרים על הדגל. בא לי רעיון – ליידות כמה תפוזים אל מעבר למדורה, לצד השני של הגבעה, כדי למשוך את תשומת לב הילדים לכיוון ההוא. וכך עשיתי. שמעתי קולות של ילדים שרצים לבדוק מה הרעש. את הרגע הזה ניצלתי ובמהירות שעטתי למרכז המחנה, ניתרתי גבוה, חטפתי את הדגל ונסתי במהירות לפרדס ונעלמתי בין עציו. עליתי על האופניים ורכבתי בחזרה לקיבוץ. את הדגל השבתי לרחל ואיציק למחרת.

איני יודע מה קרה במחנה כשילדי תומר גילו שהדגל נעלם. ניסיתי לברר עם יואב ורחלי (בני תומר שחיים בינינו) אולם שניהם לא זוכרים את הארוע שהרי עברו 55 שנים…

Back to top button
דילוג לתוכן