עסק של משק | גדי גדיש
משק הילדים הוקם בשנת 1953 על ידי יעקב פואה מחנכם של בני קבוצת נרקיס שהיו בכיתה ג'.
מספר שאול נשרי : בתחילה הוקם המשק בחורשת האיקליפטוסים צמוד ל"בית נרקיס". תרנגול אחד , כמה ברוזים וארנבות דרו בכלובים הראשונים. עם התווספם של חיות נוספות , נבנו בשנת 1955 דיר, אורווה, מחסן קטן, ובריכת שכשוך לאווזים , היכן שנמצא כיום מגרש השעשועים מול הכניסה לבריכת השחיה. בהמשך נוספו ערוגות "הצומח" בו גידלנו ירקות ופרחים. הירקות והביצים שאספנו נמכרו למטבח תמורת כלי עבודה ומזון לחיות המשק. הנה כמה אנקדוטות מסיפורי המקום :
סבא טולסטוי ( סבא כץ אביה של בת עמי בסן) הביא למשק את העז הראשונה תקווה. אנחנו הילדים חלבנו אותה ואת החלב הבאנו לסבא טולסטוי שמזג אותו לבקבוקים, אותם תלה על ענפי האיקליפטוס להחמצה. כאשר נוצרה גבינה, היה שובר את הבקבוקים באומנות והגבינה החליקה לקערה. אני זוכר את הריח הייחודי והזבובים שהתעופפו סביב הבקבוקים.
בריכת השכשוך של הברווזים והאווזים שימשה לנו כמגרש החלקה. כיצד? פעם בשבוע תורנים רוקנו את המים כדי לנקות את הירוקת שהצטברה בתחתית הבריכה. הירוקת החלקלקה פיתתה אותנו ובצהלה גלשנו עליה לתוך הבריכה. באחת הפעמים ישראל פוקס החליק וראשו נחבט ברצפת הבריכה.ישראל פונה למיון ואובחן אצלו זעזוע מוח, מה שלא עצר אותנו מלגלוש שוב ושוב.
יוסקה מספר: אני ועוד תורן קיבלנו משימה להביא את שאריות הירקות מהרמפה של המטבח למשק (מזון לחיות) על עגלה רתומה לפזיז החמור של המשק. אולם זה העקשן סרב לצאת לדרך. שיכנועים שונים לא הואילו, לבסוף מצאנו את ארי ברנע בסביבה וביקשנו את עזרתו. ארי נעמד מאחורי החמור והצליף בו בנסיון להזיזו. החמור הגיב בבעיטה אחורית ישר לתוך ערימת צרכיו הריחנית שעפה הישר לפרצופו של ארי….
גדי ממשיך: תקווה מלכת העיזים הייתה בלתי נשלטת. מירון גבעון ואני נשלחנו לחלוב אותה.. כשסיימנו את חליבה יצאנו מהמכלאה ולפני שהספקנו לסגור את השער, פרצה העז הסוררת את השער והחלה לרדוף אחרינו בנסיון לנגוח אותנו. רצנו לכיוון בית גפן הקרוב. אני נפלתי בין ערוגות ירקות ה"צומח", תקווה עקפה אותי והמשיכה לרדוף אחרי מירון.אחד החברים הוזעק לתפוס את השובבה ולהחזירה לדיר.
עז הייתה במשק, אחת מבנותיה של תקווה שהגיעה לפרקה. תיש לא היה במשק ועלי הוטל להוביל את העז אל התיש של בריגר בכפר ידידיה. קשרתי את העז בחבל ויצאתי רגלי למשימה. העז פסעה בזריזות, אולי דמיינה את הגלידה של הקר (Haker ) השכן בכפר ידידיה… התיש הרביע את העז ושנינו שבנו בצעידה רגלית למשק. כמה שנים מאוחר יותר כבר היה תיש במשק צאצא של אחת העיזות.
יונה "גנדרנית" הייתה בשובך שהוקם במרכז המשק. אותה יונה ניקרה בפרוסת לחם ורק הקרום הקשה נותר. תוך תנועות ראשה איכשהו ניתלה הקרום כטבעת על צוארה. אני זוכר את אותה יונה מתעופפת עטורת הקרום במשך כמה שבועות, עד שהקרום התייבש והתפורר.
משק הילדים היווה גורם חינוכי יוצא מן הכלל , חינוך לעבודה, לאחריות, לעבודת צוות, לאהבת החי והגינון, ועוד. דורות רבים של ילדי הקיבוץ זכו לעבוד ולבלות בו.