טקסט

הבריגדה 2

היי חבר'ה הפעם זה ארוך, אז סבלנות.

כמנהלת ארכיון אני גם חברה באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. זה ארגון מאד חשוב שתורם רבות לעבודה השגרתית בארכיונאים מכל הסוגים ורמות כגון אקדמיה, חברות ממשלתיות ופרטיות, מוזאונים, עיריות, וכמובן קיבוצים ומושבים. עולם הארכיונאות משתנה ומתקדם כל הזמן, בעיקר בגלל שזה נהפך למקצוע אקדמי, ולא רק מקום עבודה שמקבל מתנדבים/ות ותיקים/ות שלא רוצים/ות להפסיק לעבוד ומחפשים תעסוקה. במהלך השנה האיגוד מארגן ימי עיון וכנסים בנושאים רבים רלוונטיים. אלו מפגשים חשובים לא רק בגלל התוכן, אבל גם כי יש מפגש בין עמיתים שמאפשרת למידה אחד/ת על אחד/ת. כמובן יש אתר, ודף בפייסבוק, ופורום.כאן בעמק חפר אנחנו מאוגדים/ות דרך המרכז תיעוד של מועצת עמק חפר בניהולה של ברוריה קוויתי. גם דרך הקבוצה זה יש המון פעילות קשורה לארכיונאות ומפגשי לימוד. קבוצת שייכות כזו היא לא מובנת מעליה ואין עוד דוגמה כזו בארץ. מכאן אני שואבת את רוב הידע ולומדת מנסיונם/ן של אחרים/ות.השבוע התקיים כנס של ארכיונאי ההתיישבות העובדת. כנס כזה מתקיים כל שנה והנושאים ממש מכוונים לצרכים של ארכיונים קהילתיים כמו של העוגן.
בכנס מקדו על שני נושאים מרכזיים.

1) הנגשת חומרים ארכיוניים לציבור המקומי.

2) על חברי/ות ההתיישבות העובדת שגויסו לצבא הבריטי – הבריגדה.

לקראת הכנס התבקשתי לחקור מי מהעוגן היה בבריגדה. זה לקח אותי למסע מעניין שכמעט ולא ידעתי עליו דבר לפניכן. מתוך המחקר וחיפושים שערכתי התגלה לי כמהעוגן היו רבים שהתגייסו.
ואלו השמות: ישראל אייזלר, יצחק איתן, גבריאל אלק, צבי הלמן, יעקב תמיר (טראוויג), אוריאל כהן, צבי נשרי, יעקב פואה, דניאל פרידמן, מלכה רונן, שלמה רימון, יאיר בסן, אורי (אוריאל) בסן, ואהרון פסטרנק.
מעבר לחבר'ה האלו, שכולם עלו על הקרקע ב-1947, היתה קבוצה שהגיעו לגן חיים אבל לא עלו על הקרקע יחד עם השאר. אולי לאלו בניכם/ן שהיו בגן חיים מכירים את השמות שלהם. ראובן זאוארשטרום, ישיעהו פינקלשטיין, צבי הרשקוביץ, אליעזר קוריס, יקותיאל מילשטוק, דוד איזנברג, יואל בן מנוח, וידה גבריאל, דוד ליטמן, ולסלו וידר.עבור כל אלו שהגיעו להעוגן, וגם לכמה מאלו שלא הגיעו לעמק חפר הצלחתי למצוא (עם הרבה עזרה נדיבה של המשפחות) לפחות צילום אחד של החייל או חיילת במדים בריטים ותיעוד של השרות. לאן לא נשלחו? החבריה הגיעו לאנגליה, בלגיה, שוויץ, איטליה, יוון, מצריים, פרס, ולוב, ובטח לעוד מדינות שלא הזכרתי כאן.אנחנו כעם מזכירים את נופלים, את הנספים, את הלא יהודים שהצילו יהודים, וגם לאחרונה את היהודים שהצילו יהודים. אבל אף פעם לא מזכירים את תרומתם/ן של א/נשי הבריגדה. חומר למחשבה.

2 דברים אחרונים.
1) יש אצלי המצגת שהציגו בכנס. אשמח להעביר לכל מי שרוצה. המצגת מקיפה היטב את הנושא. היא מעניינת ולא מורכבת. כמובן ניתן לבוא לארכיון ולראות אותה אצלי.
2) אני מעלה צילום של ישראל אייזלר שאני יודעת שירת גם בפרס ומצריים. אני לא יודע איפה צולם הצילום.
הקשת והפסל המשתלב מאד מעניינים. אשמח לכיוונים. ניתן לזהות את ישראל שעומד בצד שמאל. תהנו! כל טוב.

Back to top button
דילוג לתוכן