החדר של רכז הקניות

היי היום אני מעלה צילום ממש היסטורי.

קודם כל מי מזהה את המקום הזה?
זה חדר של רכז הקניות. יצחק שרון (אבא של תמר אופיר) היה הרכז הקניות לאורך שנים רבות. רואים אותו יושב בצד שמאל מקבל הזמנה מאוטי גולדברגר (סבא של רוני אסקפה שני) ומיעקב מרון (אבא של גרשון מרון).
ליצחק היו שעות קבלה והיה מקבל הזמנות מהענפים השונים בקיבוץ, ולעתים גם מהחברים. כל יום הוא נסע למחסן המרכזי להספקה של התנועה הקיבוצית, שהיה בתל אביב, ועוד מחסני אספקה במרכז הארץ, ורוכש לפי ההזמנות שהיה לו ביד. היה מעמיס על האוטו שלו, בתחילה על משאית ואחר כך על טנדר גדול (פורד), ומביא לקיבוץ.
רכזי הענפים היו מגיעים לאסוף מהחדר. ניתן לראות בצילום שלכל ענף יש מדף. החיובים היו מגיעים ישר להנהלת חשבונות. החברים קבלו חיובים דרך התקציב. לא עבר כסף מיד ליד, אלא דרך רישומים. החדר של רכז הקניות היה בסופר של היום, לפני שבנו אותו כמובן. בדיוק היה איפה שהקופות והכיור. חדר לא קטן, מול המספרה של פעם. תחשבו על זה. למשל רכזת מחסן הילדים היתה מזמינה מעילים לקראת החורף לכל הילדים. היא היתה נוסעת עם הרכז קניות ובוחרת גדלים וצבעים לפי דוגמאות במחסנים המרכזיים, ועושה הזמנה על כמויות. עובדי המחסן בת"א היו מארגנים את ההזמנה וכעבור כמה ימים רכז הקניות היה מביא את ההזמנה ישר למחסן הילדים (מה זה? גם על זה אכתוב מתישהו). הילדים היו מגיעים לפי שכבות ומקבלים את המעיל שהתאים להם. לא זוכרת אם תמיד היה מבחר צבעים גדול או לא. אחרי שהילדים מדדו ובחרו מעיל, חברות שעבדו במחסן היו רוקמות את שמות של הילדים בתוך המעיל. (שלא ילך לאיבוד חס וחלילה, או שיתבלבלו).זהו סיפור אמיתי של קיבוץ של פעם. תהנו! כל טוב