טקסט

חתולים בשק | גדי גדיש

נובמבר 1983, חבורת הזמר סיירה בדרום אמריקה. ההופעות בונצואלה הסתיימו והגענו לברזיל בטיסה. אחרי הופעה אחת בסאו פאולו, הגענו לריו דה ג'נרו , שם חילקו אותנו למשפחות יהודיות מקומיות. אילן ואני זכינו לארוח אצל קלריסי , אישה חביבה שדיברה עברית. קיבלנו חדר בדירתה ברחוב פאולה פרייטאש שהייתה מאוד קרובה לחוף המפורסם והיפה – קופה קבנה. בבקרים היה לנו זמן חופשי ויצאני לבלות בחוף המלא פעילויות – כדורעף, כדורגל, חתיכות לבושות ביקיני, דוכני אוכל ורוכלים למיניהם.

בוקר אחד הגענו כהרגלנו לחוף ועינינו קלטו קבוצת אנשים שהתקהלו סביב משהו. סקרנותנו התעוררה והתקרבנו לבדוק מה קורה. במרכז ההתקהלות עמד אדם שהחזיק בידו האחת שק גדול שזנב חתול מציץ ממנו, ובידו השניה נבוט עץ גדול שבו היכה את השק מכות חזקות. יללות חתולים נשמעו מתוך השק ולפתע הושלך הס. האיש הציץ לתוך השק ושוב פרצו ממנו יללות חתולים. האיש המשיך להכות מכות נמרצות בשק על חתוליו. הקהל עמד סביב מתוח. שוב הציץ לתוך השק ולפתע אחז בזנב החתול שהציץ מתוך השק וזרק אותו עם מה שהיה מחובר אליו על אישה שעמדה בקהל. היא נתנה צווחת בהלה… אל הזנב היה מחובר סמרטוט ולא חתול…הקהל פרץ בצחוק משהבינו הסובבים את העניין…האיש ובנו שעמד לצידו החזיקו בפיהם משרוקיות שדימו יללות חתולים. אילן ואני התפקענו מצחוק. בתוך השק היו רק סמרטוטים שאותם ידע הרוכל להזיז באומנות כאילו יש חתולים חיים בתוך השק. כל ההצגה הייתה אמצעי לעורר סקרנות כדי למכור את המשרוקיות. ולחתולים שלום…

Back to top button
דילוג לתוכן