מסעדת קאקון | גדי גדיש

יושב על הגדר רגל פה רגל שם , יושב ומהרהר איך היה פה פעם…. בראשי חולפים רעיונות אולי אצליח אחד מהם לדלות . והנה צץ ועלה לי רעיון – להעלות על הכתב את סיפורו של "מוסד" שליווה את קיבוצנו במשך עשרות שנים :

מדובר על "מטבח שדה" שהוא מבנה דו קומתי הממוקם כמה קילומטרים מזרחית לקיבוץ בשטחי קאקון – אזור חקלאי שנקרא כך על שם הכפר קאקון שלרגלי מבצר קאקון. עד 1948 הבית והפרדסים שסביבו היו שייכים למשפחה ערבית . המבנה בנוי אבן ירושלמית , בקומת הקרקע חדר גדול שברצפתו הייתה חפורה באר , שמעליה הייתה מותקנת משאבת מים , המים נשאבו לתעלות להשקיית הפרדס . בשנת 1949 עבר המבנה עם האדמות שסביבו לידי קיבוץ העוגן . חדר נוסף קטן יותר שימש את עובדי הפרדס של הקיבוץ . גרם מדרגות חיצוני מוביל לקומה העליונה , שם יש מרפסת גדולה ממנה נשקף נוף הרי שומרון במזרח , וליד המרפסת חדר גדול ששימש חדר אוכל שדה וצמוד אליו חדר קטנטן ששימש כמטבח. למטבח צמוד חדר שרותים קטן בשביל אלה שלא השתמשו בעצי הפרדס לצרכיהם.

מחוץ לחדר המשאבות היו קושרים את הסוסים שעבדו בפרדס בטרם היו טרקטורים . האגדות מספרות על יעקב הלמן עובד הפרדס המסור , שהיה מחנה את הסוסים ליד עץ התות הצמוד לקיר , ומאכיל אותם בחציר ושעורה. כשהגיע הפרגוזון 35, מתוך הרגל – יעקב המסור רץ והגיש לטרקטור דלי עם שעורה.

בשנים הראשונות הובלו ארוחות הבוקר מהמטבח שבקיבוץ אל חדר אוכל שדה שבקומה השניה של המבנה. בהמשך ריהטו את החדר בשולחנות וספסלים , הביאו ציוד מטבח והחלו להכין את הארוחות במקום. את המטבח הפעילו חברות שונות , ביניהן זכורות לי – רינה ברזילי , דייבוש (רחל בלייר) , לאה ליכטנדורף , אראלה דגן , הדי גרטלר , חנה אייזלר , מירה ויזלברג ועוד.  טיב האוכל , היחס האישי והאוירה המיוחדת , משכו אל מטבח השדה גם את עובדי גידולי השדה המטעים והמלונים. נוצר הווי מיוחד למקום. היות ומספר האוכלים רב והלך , הוחלט להביא למקום גם ארוחת צהריים. בתחילה הדריכו את דייבוש לנהוג על טרקטור האליס שהותאם במיוחד עבורה , למען תוכל להוביל את הארוחות למטבח שדה , בהמשך הוביל את הארוחות צבי נישרי עם משאית הדודג'.  בחדר האוכל היו כמובן מקומות קבועים , וחס וחלילה שלא תתפוס מקום שאינו שלך… המנות האהובות היו חביתת 4 ביצים , חלווה חופשית ושמנת תוצרת העוגן.

כמו כל דבר טוב , גם למטבח שדה היה סוף , בשנות התשעים האחרונות . מאז שימש המבנה מגורים לעובדים התאילנדים. כיום עומד המבנה בשיממונו ומחכה לגאולה…

נ.ב. משאבת המים שמעל הבאר נלקחה על ידי בעליה הערבים עם תום מלחמת ששת הימים…