מי יודע איך הגיע העוגן של קיבוץ העוגן לשער הקיבוץ?

הטקסט הבא נכתב ע״י רב חובל עילו אדלשטיין.

1966, על האניה "פלים". אני בתפקיד חובל ראשון, chief Mate.
האניה עוגנת מזרחית לנמל חיפה, באזור שהיום הוא נמל המכולות, ועומדת להכנס לרציף. אני מרים את העוגן בחרטום וכשהוא יוצא מהמים תלוי עליו עוגן ששכב בקרקעית. אני מעריך שזה העוגן של ספינת הנוסעים "קפריסין" שטבעה במקום לפני זמן לא רב. האניה פורקה מתחת למים ע"י צוות צוללנים וחרטומה הוצא והועבר בשלמותו למגרש המסדרים של ביה"ס הימי בעכו ועליו הונפו הדגלים במסדרים.
כמובן שה"פלים" לא יכולה להכנס לרציף כל עוד העוגן לא חופשי.
הורדתי מהר כבל עם עין כדי לתפוס את אחת משיניו של העוגן של "קפריסין" והצלחתי לשחרר את העוגנים אחד מהשני. דיווחתי לגשר הפיקוד שהעוגן חופשי, הסתכלתי לגשר וראיתי שאף אחד לא מסתכל לעברי.
כולם עמדו ליד דופן ימין של כנף הגשר ומבטם מופנה מטה כלפי הים. הרי ביצעתי פעולה מקצועית למופת והייתי ראוי לתהילה ומחיאות כפיים. הסתבר שהנתב שעמד לעלות מסירת הנתב לאניה במדרגות התלויות, נפל למים… עניין של עיתוי.
יותר מאוחר העברתי את עוגן הקפריסין אל הסיפון הראשי בעזרת פעולה משולבת של מנוף המחסן הקדמי ותוף כננת לאורן דופן האניה מבחוץ. העוגן היה קשור כך כמה חודשים והפריע מאוד לעבודת האניה. כשהגיע ימאי חדש מקיבוץ מעברות וביקש לקחת אותו לקיבוצו, שמחתי מאוד. הבחור התכוון לשים אותו בכניסה לחדר האוכל של הקיבוץ.

כשהגענו לארץ הבחור לקח את העוגן שמשקלו מעל לטון, לקיבוצו. כשחזרנו מחופשת החוף שאלתי אותו איך התקבל העוגן בקיבוץ. הוא כמעט בכה כשסיפר שאיש הנוי, המזכיר, חמישה וותיקים ועוד צעירים צרחו עליו איך הוא מעז לשים ככה עוגן בכניסה לחדר האוכל בלי אישור האסיפה. "סלק אותו מיד מפה"
נזוף ומושפל הוא סילק את העוגן ושם אותו ליד הצריף שבו הוא גר.

כעבור עשר שנים פגשתי בחור שהיה קבלן גדול שעסק בעבודות ימיות. סיפרתי לו את סיפור העוגן והוא קפץ ואמר: "זה העוגן שלי!"
ואכן היה זה הוא. הוא היה הקבלן שפינה את "הקפריסין". לקראת סוף העבודה הוא נקרא בדחיפות לפרוייקט אחר ולא הספיק לחלץ את העוגן.
היה זה מגעי האחרון עם העוגן. עכשיו אני שומע שהוא מוצב בכניסה לקיבוץ העוגן ואני מקווה שנגמר מזלו הרע: טביעתו עם הקפריסין והפקרתו וחווית הרדיפה והעלבון שחווה במעברות.
נאחל לו מה שמאחלים לעוגנים: "האחז עם ציפורנייך בקרקע, ולא תעקר עוד"

נכתב ע"י רב חובל עילו אדלשטיין, חבר עין חרוד מאוחד.