טקסט

עבודת ילדים

היי
היום אני מעלה צילום ממש אביבי.
למי שלא גדל/ה כאן בטח לא מודע/ת לכך שהיה פעם משק בו גידלו עזים, חמורים, תרנגולות מכל מני סוגים, טווסים, ברווזים, ארנבות, שרקנים, יונים, ועוד. כל שכבת ילדים שעלו ל"חברת הילדים" בכיתה ב' לקחה חלק בגידול וטיפול בחיות. בין היתר היו רותמים את החמור לעגלה וביאים את שאריות הירקות ולחם מהמטבח כל יום. אבל זה צילום ליום אחר. בצילום של היום ניתן לזהות את כרמית דורון, נירה עזר, וסמדר אברהם, כולן מקבוצת שחר, כל אחת עם גדי חמוד ויושבות בין הגרברות שצמחו בגן ירק. הבנות בערך בכיתה ו'. היום גם נודע לי שקבוצת הדר (שהם בשנתון מתחת לקבוצת שחר) גידלו גדי כחיית מחמד בבית הילדים. יום הלימודים של חברת הילדים נראה כך (בערך):• קימת בוקר, התלבשות, וצחצוח שניים• שתיית תה או שוקו, ולהיכנס לכיתה• שיעור ראשון• ארוחת בוקר• שיעור שני• לצאת כל יום לעבודה. כל מי שלא עבד/ה במשק ילדים או בגן ירק, עבד/ה בניקיון בית. התפקידים היו ברוטציה. זמן משוער לעבודות – חצי שעה• הפסקה….והמשך היום אני יודעת שלהמון בני קיבוץ שגדלו כאן בשנות ה-70 ו80, ובעיקר כאלו שיש להם/ן ילדים צעירים, המשק ילדים חסר בנוף. הוא לא רק היה מקור חינוכי בו הילדים קבלו אחראיות ולמדו על טיפוח וגידול חיות מגיל מאד צעיר. הוא היה גם מקום קהילתי ויעד לטיולים בתוך הקיבוץ – לסבים עם נכדים, הורים עם ילדים, מבקרים שהגיעו לבקר משפחות ועוד. המשק ילדים לא נסגר סתם, אלא היתה דרישה של משרד הבריאות, שבזמנו סגר המון משקים במסגרות חינוכיות באותו זמן.
המשק ילדים ברמות חפר לא נסגר אז והרבה נערים/ות מהעוגן המשכו את המלאכה שם. ואלו החברים שעבדו עם הילדים במשק הילדים שאני זוכרת – אליעזר פוטוק, משה דגן, תום דה בריין, אפרת ווייל עמית, ושולי מייזנר.

Back to top button
דילוג לתוכן