גדי גדיש

ביוגרפיה

גדי נולד כבנם בכורם של פוצו וחוה גולדשטיין. הוא נולד בהתיישבות ליד כפר סבא, טרם העליה לקרקע. יש לו אח ואחות תאומים- נעמי ויפתח. גדי התחנך בקבוצת רימון בקיבוץ העוגן במסגרת החינוך המשותף. הקבוצה הייתה עבורו משפחה שנייה והוא היה קשור אל חבריו וחברותיו בקבוצה עד יומו האחרון.

גדי היה ילד מוכשר בכל תחומי מלאכת היד. אהב לצייר והיה כשרוני במיוחד בציור קריקטורות, אהב את עבודת העץ והברזל כל דבר שהגיע לידיו קיבל טיפול מקצועי. גדי היה מוזיקלי מאוד. שמיעתו הייתה פנומנלית. הוא ידע לזמזם קול שני מייד בלי שום הנחיות.

עם התבגרותו החל לנגן על מנדולינה. את ילדותו עבר בביה"ס היסודי בהעוגן במסגרת חברת הילדים בחינוך המשותף. בנעורים עבר עם קבוצת רימון למוסד החינוכי "רמות חפר", והיה נער אהוב ומוערך על כולם. עם גיוסו לצה"ל שובץ לחיל התותחנים. הוא השתתף במלחמת ששת הימים בצפון וסיפר על חווית הקטיושות שהפגיזו את הגליל העליון. לאחר המלחמה הצטרף לקיבוץ מצר, שם פגש את מירה, הם נישאו והקימו משפחה בהעוגן. נולדו להם 3 ילדים: שי, איה, אודי.

במלחמת יום הכיפורים גדי שירת בשטח המצרי הכבוש בגדה המערבית של תעלת סואץ.

גדי עבד ברפת הקיבוץ שנים רבות, עד שעבר למפעלי "גרנות", שם עבד עד שמחלתו התגברה ולא היה יכול היה להמשיך.

בשנים הללו התגבשה חבורת הזמר של הקיבוץ וגדי, בעל קול בריטון רך ונעים היה חלק משמעותי בחבורה זו. בשנות ה-80 נפרדו גדי ומירה וגדי הכיר את דורית שבאה לעבוד כאחות שכירה בקיבוץ. לגדי ודורית נולדו שתי בנות: זהר ונגה.

גדי היה איש עם לב זהב ורחב. לא היה אדם אחד שהוא "הצליח" להסתכסך אתו. היה מלא בתחביבים: חבורת הזמר, נגרות, תיקוני אופניים לחברים, עבודות ויטראז', טיפוח גינה ובית ועוד.

גדי היה אדם עירני מאוד למתרחש בקיבוץ וקלט בזיכרונו פרטים רבים שרק הוא ידע וזכר. לימים, הפך ממש לארכיון חי של הקיבוץ ותרם רבות לזכרון של אירועים ודמויות בהעוגן.

בתחילת שנות ה-2000, התגלתה אצל גדי מחלה קשה ואכזרית – A.L.S.  גדי ודורית וכל המשפחה והחברים התמודדו יחדיו עם המחלה שהלכה וגברה ושיתקה לאט לאט את יכולותיו הפיזיות. עם זאת, ככל שהיכולת הפיזית ירדה, גברה יכולתו הנפשית והוא מצא דרך לא דרך לעקוף את המגבלות ולהיות שותף בכל דבר אפשרי. ראשו נשאר צלול, חוש ההומור שלו שהיה תמיד מפותח, עלה על כל דמיון והוא היה מסוגל ממיטת משכבו לפזר בדיחות ולעודד את כל מי שהיה סביבו. גולת הכותרת של המאבק במחלה הייתה התגייסות חבורת הזמר להופיע עם גדי על הבמה, כשהוא על כסא גלגלים ומכשיר חמצן על פניו. גדי שר במלוא גרונו ולמרות קשיי הנשימה קולו היפה לא נפגם. אלו היו רגעי התעלות הנפש וניצחון הרוח על המחלה.

14 שנים החזיק גדי מעמד עד שהוכרע.

קישורים נוספים:

להקת העוגן – בית הערבה (גדי גדיש)

גיבור בעל כורחו- גדי מספר על ההתמודדות עם מחלת ה-ALS