זיכרונות מחג הביכורים | גדי גדיש

בשנים האחרונות, מתכונת החג השתנתה מאוד לעומת שנות ילדותינו. השינוי שעבר על הקיבוץ ועל החקלאות, בא לביטוי באופי החג היום.

אנחנו חוזרים לשנים הראשונות של הקיבוץ, כאשר עוד הייתה חקלאות במיטבה, והענפים החקלאיים היו גאים בתוצרתם. ההכנות לחג החלו כבר מספר ימים לפני החג. החגיגה הגדולה נערכה בדרך כלל על הדשא הגדול. כל ענף הכין עגלה או תצוגה מביכוריו, והתצוגות היו תמיד מאוד מושקעות ומקוריות. בתהלוכה השתתפו כל ענפי הקיבוץ: הרפת, המלונים, המטעים, הפלחה, הנוי המפעל וכמובן גולת הכותרת, משק הילדים. התכנית על הבמה הייתה עשירה ומגוונת בריקודים, הקראות, שירה, וכו'.

כל ילדי הקיבוץ הביאו סלים מלאים ירקות ופירות ואני, (גדי), שאלתי את עצמי, מי אוכל אחר כך את כל הביכורים האלה?…..

בתור ילד, הרשימה אותי שיירת הטרקטורים שהובילה את העגלות השונות. רעש המנועים היה לי מוזיקה ערבה לאוזן. הנה רשימת הטרקטורים הנכבדים:
אוליבר 88, אליס צ'רמלס, פרמל  ,bmd פרמל d-9,w9

יותר מאוחר הצטרפו ה"פרגזונים" וה"ג'ונדירים" המופלאים. את השיירה חתמה המשאית אינטר של העוגנפלסט.

זכור לי, כי באחת השנים, ערכו את החג בדשא בין הבתים של הנוער, והכריזו על תחרות נסיעה ברוורס עם טרקטור רתום לעגלה עם 4 גלגלים, בין חבילות חציר. המשתתפים התבקשו למלא את המשימה, עד שהגיע יהושע נהר רכוב על ה  bmd , ובקלות מדהימה עשה את המסלול ברוורס מושלם!

אירוע נוסף, שארע לאחרונה, בו התרגשתי לראות את ישראל פוקס, בנו עילאי ונכדו יונתן , נוסעים ביחד על הפרמל הצרפתי הישן, שהחזירו לו את נעוריו לזמן קצר.

ונסיים בקטע קצר מתוך ספרו של יורם טהרלב, "מחברת יגור":

אני יושב על חבילה של שחת
ועל ראשי זר של שושנים שלוש
ודוקר לי בתחת
 ודוקר לי בראש

חג שמח ושימלאו אסמינו בר
ובתינו יהמו מתינוקות!