פירורי פורים | גדי גדיש
מתחילים בבוקר של פורים…ההתרגשות גדולה לקראת היום. התחפושת מוכנה, מקופלת, מגוהצת ליד מיטה. המטפלת שלנו מעירה אותנו בתיפוף צוהל על מכסה של סיר ואנחנו קמים במהרה ולובשים את התחפושת ומחכים לדוגי ז"ל, שיבוא ויאפר אותנו. את התחפושת הכינו לנו ההורים בהשקעה רבה, או שנלקחו ממחסן הפורים המלא באפשרויות, תחפושות משנים עברו. את התחפושות היינו חייבים להחזיר למחסן נקיות ומסודרות מייד עם תום החג.
בערך בשעה 10.00 יצאנו לתהלוכה המסורתית בין ענפי המשק, ובכל מקום חיכו לנו הפתעות. זכור לנו חג פורים אחד שבו התחפשנו כל ילדי קבוצת רימון לתימנים. את הבגדים האותנטיים השאלנו מאנשי מושב אלישיב. למדנו לרקד בצעד תימני והכנו הופעה לתפארת…
עוד פירור של זכרון – באחד הפורימים בניתי במסגריה מתקן שאפשר לחמישה בני רימון לצעוד לשק"ם עם שלש רגליים כל אחד. המתקן היה מושלם והדהים את הצופים.
עוד פירור – משה אלפן ז"ל, אברי גולדברגר ז"ל, אוטי גולדברגר ז"ל וחוה אימי ז"ל הופיעו בלייב בשירים של הקומפניון דה לה שנסון – הופעה שלא תישכח.
ו- הלוואי עוד פעם לטעום את אזני המן של לילי ברקאי ואסתר פוקס ז"ל, הממולאים פרג וריבה .
